חרושים קב איכאלתת־ק דמהכא משמע דכלהיכא דק^י נעמוד דהוהלקי מ15ס דעני אמימדא דדחמנאאלאדלא לקי מ15ס והחד־ יא לקי שהריהק 1לר3א דאונש אמאי לא לקי דניתקלעשה כדאמרק לעיל בפיקין ״ אלא ביאור תריו דלי כיון דעני ותירןדממס דנעמודוהח/ר קאי לא לקיוא*ככ*ג הוהקדושהוהאצטריךלומרדאיכאגיהנשיאותחטא דלא תימא ש:שא אגמנה וגיושה וטיוכן כהן הדיזט »שא דנהוחללה וגיושה כיון דגלי קיאדמיזני לא עיי־ אמימיא דר־חמנא וליכא כיה וכל הנושא אשה מאיסורי לאוין ומחזיר גתשתושכולן לוקין אמאי קיזש פשיסא דענר נשיאות חטא קמיל דאיכא אבל אלא עיקרא דמילתא הכי לוקין כיון דבעמוד ומצא קאי • אמימרא דרחמט! ואיכא ביה נשיאו* חטא אלאא*מ דלהכי כתבי• הוי דנכל אלו דקאי נעמול והוציא אע״פשהוציא אי« ניצול מ לאפי' שתדומו? תרומה עכר אמימיא לתדונא ואילא ביה מהמלקות כיון לכנר עבר,על הלאו ונתחייב מלקות ולאמהני נשיאות דסאאלמאגצי קרא ניס לתרומה חיזמה • רנקדזשת נהו מה שתקנו אלאשלא לעמול באיסור מכאן ולהכא ואיני ניצל לף מיו משמעשלא נידצו התמובזה מז ס דפשיסא להוד^ מהמלקות אלאלוקאנאחן הצאווין שנתקן הכתוננהדיאלעשה אסהואקדושנין אסאיטקלזש איכאמה נשיאות חטא כמו לא תקיז האס על המיס מלח תשלח לא תנא אל ניתו לעטש אמימרא ריחמנא וסיימו שם דלהפי כתכיה לומרשיש נידו שני ענוטו השב תשיבנו וכן לא תכלה עאתשלך לא תלקנז לא קעולל חטאות יעיס• ועמרא וכן אמד דיאילעא רא^ש כויתימה לכתיב בהו לעני תעזוב עלי קרא כהו בקיס עשה נמוא מתקן את דצא יממ ייאילעא כמאן סבר אי סגד כדבא נכל מלתאדאמד x hעוותו ומיפטי מן המלקות וזהו שתירצו עמ׳לרכא שאני רחמנא לא תעניד דלא מהני ומשוס הכי אצטייך קרא דלא תש* החס ראמ' קרא כל ימיו כלומר להוי צאו הניתק לעשה ולא אמרו עציו חטאאסכןלדידיהראשתזסלמלליואיסכרכאביי לעהני שאני החס רנעמוד והחזר קאי לבל דנהא לא היה נעטר מן ה ומסס הכי א ^י ך ראשיתם א'כ לא תשאו' עלע חטא צמה צי המלקות אי לא הוה קיא לכל ימיו דהויניועק גמור כמו שכתמ חה לדעתי חקירה ראוילעמוד כה • , התוסיזילנתירוצאלרנא ־• כיאור הדגריסלע־ד דצאכיי מחלג חלנ שמעינן ארחי ראיתי להיב נעל החינוך כתב בלאו דאונש ואגב אימי־^ לתיחש ויצהר pלתירוש ודגן ח־גן רען דלא לנריס תמוהים בעיט וזיל חה הל^ אמרו במסכת כדלאדאמירמתלב חלג לאשמעיקאלאתידושויצהרומדאשיתס ממת שכנר קדמו עשה והעשה הוא מה שאמר הכתוב ולו תהיה נמי משמע ליה צאכיי איסור מין על שאעו מיס לכל הכתתיס לאשהושס נאמר אונסשגירש את אשתו אסי^אל הוא מחזיר ככתוג ואס כן ראשיתם צמאי אצסריךאצא ודאישנה עלע לעמ ואינו לוקה לפי שכנר תקן הלאו נעשה שקדמו שהרי היא לו לאשה ולתאמחלנחלנ צא שמעק אצא תילזשויצהי רגהז סזיג וכו׳עיכ • ואין הדני כן נמטתכמו שחשג הואזיל דכשניל שקדמו וראשיומ אצמי־יך לתירוש ודגן ודגן ודגן דלא כתינ נהו אלא חד עשה איט לוקה אלאכמושכתננו לעילדמעיקדא הדרניהרני חלכור׳אילעאלעולס בי־כאסנידאליהדלא מהט וצסכי ודיש יוחי-ן ממאיחשיתיהנריחילאונס להוהמשמ' מעה ראיס לוקיו נשיאות חטא לומד לאתאצאשתועיקדמהניוהכא לא לדיש ר הראננדס מפני שקלמו עשה ואחר זה חזי ר'יוחנן והיזזיק דגריז ראשיתם לומר דלא ממי אלא לעיקר איסוי* מין על שאיסמ>מ דלעילס לאו שקלמו עשה לוקה ושאני י נס לכתיב ביהכל ימע כל כיגן ודגן רריש ליהכדח־יש ליה רנא וכן הוא ננכוי־ות דף נ*ר ימיו נעמול והחזר קאיוהוה ליה לאו הניתק לעשה ואיןטעס דאייתי הא דאער ר׳אילעא ראשיתם לתדוצי דלא אמרען סל פיטודן מן המלקות מפני שקלמועשה אלא מפני שניתק לעשה משמע דגןאתו־ י«א כמו כל משמע צאן אחי יזאטגפי זה «מןו דהיינו כל ימיו וכניאה שהרבהנזכר למל זה מדברי סרמנים בה/ ראיהתצמןזא ^ לו!ניי דספקאליה מחאשיתס מיעוט מק על נערה פיא שכתג אנגפיי סנאמינאזנס לא יובל לשלחה ביון שקרמו «!יס מיס זכן אמד ריאילעא כמי ראשממזלאכןי־דגן על עז עשה שנאמי ולו תהיה לא» הריזז נתקו לעשה וסיותפש דנריו אצמא יש כמשמעות מצת ראשיתם מיעוט מיזעל«tיס מיס כפשוטן למשמע שפסק ללאו שקלמו עשה דאען לוקה כמו לאן וכן נמי דרישליה אגיי לכל המינים הכתוכיס באותו קי־א ואס הטחקלעשה וכמו שהבין דנתו מרן זיל שכתב דהכיאסיקו ע מ' כן שנה עליו לעכג ודייקא נמי רלא אמר סכא.שאני התס כדג• דהלרביהרייוחנן מססלקשראליה ברייתא לאונס וכבר מזנתי אילעאדאמר תי אילעאסיכדלעיל גתיוסזא דיכא אלא במה שקלסלעיד פיירכרי הרמנים שאין הדברים כמו שנראה שאני התם דא»רקדאראטיתםפ*מןאמדר'אילעא ודוק . אמגס דשייכתגוק אמ*ר*אילעאד 5כיצא מהגימנז־דמ^ילך מפשוטן וכמושפירש ג'כ הרב כעל לחס משנה זיל ועלה על דעתי לפיש דבייו כמו שפירשנו דברי הרמביס זיל אלא שאין פשט כתינושנההכתוג עציו לעכגעיכ ולפי פירופ זהק־׳במקומה דבריו סובלים מה שפירשנו בדברי הרמניס ז*צ feלחנ pד : כטמדתוציע לדעתו ״ ולרנא אי לאו דאמר רחמנאראשיתס וס״ ו בג מ ר א זיל תרומתו תדומס אלמא דממי וסי עד דמשמע רשי גתג רחמנאראשיתס ע'כ* ואיקפאלך דמהט הסיד והשאר נמוזקובדסר המתחיל שאני דהרי נככורזתאמיד א»חןתירזשויצהדתידוש ודגן מן ודגן התםדאמרקרא ראשיתםומיעדואהכי אסתחסלאמ ..כציל מטןקיוומה תיחסויצהדשאי&ס כלאים זה מה אעם מתעבים ובדיהולרבא דאמר לא מהני לדידיה אמאי אצמריך למכתב ר זה על זה תיתש ודגן דגן ודגןשהן כלאים זה נזה לאכיש ואס כן י־אשיתס לאשמועיק דלא מהני כציל והוא סיד • אמר לך ת א כיזןדאיכאקיולמאיאצמדיךראשיחסלרכאככר תיישסמז^• הוא תחילת דבור וכן ציל אצטי־יך למכתב ראשיזזס דאי לא הוה דלרכא מלתא דאתיא נקיו טמז וכתב להקיא • גס אי קשיא אתינא תירוש ויצהר דכתב בהו חצב חלב אין תורמים מזה על זה לךלמא כיון דסונ ראשיחסאכולהו חלב תנל למא לי כגר תיד• כציל והוא סיד י ובדיההיג אבל תירושודגן וסיכלוידלאגחסק ההוסיגס זהשס זיצאמה מוקמיקראשיתם זתיחש ויצהר כיו! כי תריס מהאי אהאי לא לקי שהדי אין כאן מלקות רצאו הבא ואית לאניי לתייז אמר frir דאעס כלאים זה מהעיש • מכלל עשה סא אלא דהיג אימא למצי תייס מהאי אאאי כתג ראשיתם וכתגדש״יכלומר דשנה עליולעכג כו׳הניחאכתמזש רחמנא ראשיתם ונתוךלשון זה דכולוץ מיד יגכיסצעוסלהו מעי ויצהר חכתג כהו חל 3חלכ וא׳כ ראשיתםדקאי נמי להו אאי לעסג דגנים וכר’ • תוספות דיה אס אינו קדוש נשיאות חגואלמה אכצנתידושודגןדגן ויגןדלא כתיב כהו אלאחיחלנלאשנה ואומר ייש משנ fומיאיכא למידקלריש להרחאשתקן סוף הלשון p3לעכ 3אלאלעיקד איסורא אתא שלא יתעשרו מזהעל זיז: אסאיט עשיאוח חטא למה ריל למה נכתב אכל תוזילת אלאשהתייגזה פפט הו״שכנר אמרז מסיוידף דליח י ס מ קיושלא דייקא דאפייהוא קדושאיתניהנשיאות תטאלתא מגנר חלנחלכגכיתידושויצהד לאכול־ זה על מאתי מעייהונק־ו אתיחרא דרחמנאומילקאנמילקי כמונאלמנה לכיגדאנניג תירוש ודגן דגן ולגן סזכתיניתלעיל ^ן אמראכיי דדאשיתס לרנא דמהני לדכא לקיוכן כהקדיס תרומה לנכוריידאעיג דמהני חורו»הנסצמ לענג לאשימןגיידצאממי • אלא וום*
© Copyright 2026 Paperzz